המבקשים עתרו בבקשה הנוכחית כי בית המשפט יתן צו עשה שיחייב את המשיב להתייצב במשרדי ב"כ המבקשים 1-2 ולחתום על 3 המחאות שצורפו לבקשה. כן הם עתרו כי אם המשיב לא יתייצב לחתימה, ימונה ב"כ המבקשים 1-2 כמיופה כוח לחתימה על ההמחאות. עוד בקשו המבקשים כי בית המשפט יבטל את ההחלטה מיום 24.7.12 וייתן תוקף להחלטה בדבר שינוי זכויות החתימה מיום 9.7.12.
המבקשים טענו כי חרף הסיכום מיום 24.7.12, המשיב ניתק עמם קשר, והוא מקשה עליהם מאוד כאשר נדרשת חתימתו על איזו שהיא המחאה. המבקשים פנו אל המשיב לטענתם ביום 13.3.13 כדי שיחתום באופן דחוף על המחאות, וכן בקשו שהוא יגיע לספק של החברה לחתום שם על המחאה. המשיב לא התייצב, ובא כוחו הודיע כי הוא מבקש לבחון את התשלומים. אופן הפעולה של המשיב גורם לחברה נזק, והוא מאפשר לו לשתק את החברה.
המבקשים טוענים כי התנהגות המשיב ראויה לגנאי, והוא מפריע בכל דרך לעבודתם של המבקשים בחברה - המבקשת 3 (שתכונה להלן: "
החברה"). התשלומים בהם מדובר הם תשלומים שוטפים של החברה ולא יתכן כי ניתן יהיה לבצעם רק בהתערבות של עורכי דין של הצדדים ובאמצעות פניה לבית המשפט.
המשיב השיב לבקשה. הוא טען כי ההמחאות בהן מדובר הן המחאות ללא כיסוי. עוד נטען כי המבקשים עצמם מפרים את החלטת בית המשפט מיום 24.7.12 ואת ההחלטה מיום 31.12.12. המשיב טוען כי החברה חייבת גם לו כספים, ומנגד - המבקשים לא הלוו לחברה ולו שקל אחד. לכן, האינטרס בהצלת החברה הוא דווקא אינטרס של המשיב ולא של המבקשים - חרף טענותיהם בהקשר זה.
המשיב טוען כי המבקשים הם אלה ה"מטרטרים" אותו, והם אף נמנעים מלספק לו גישה למידע בחשבון הבנק של החברה, חרף התחייבותם לעשות כן. מטעם זה הוא חדל לחתום על שיקים או לאשר פעולות בחשבון הבנק של החברה. מהדו"ח שמקבל המבקש מהבנק (בהתאם להחלטת בית המשפט בהקשר זה), הוא למד כי הכנסות החברה אינן תואמות את ההכנסות שהיא היתה אמורה להניב, וכי הוצאותיה עולות באופן עקבי.
המשיב הפנה להחלטתה של כב' השופטת קרת - מאיר מיום 31.12.12, בה נקבע כי המבקש זכאי להיות ער לכך שההמחאות עליהם הוא חותם מגובות בחשבוניות, וכי על המבקשים להמציא למבקש את כל האסמכתאות בגין הפעולות שבוצעו בחברה. המשיב לא קבל את מלוא החשבוניות בגין ההמחאות עליהן הוא חתם (והוא הגיש בקשה נפרדת בהקשר זה, שניתנה בה החלטה).
עוד צוין כי חרף החלטת השופטת קרת מאיר לא השתנה דבר, והמבקשים מוסיפים "לטרטר" את המשיב. באשר לעובדות הרלוונטיות לאירוע מיום 13.3.13, טען המשיב כי הוא התבקש להגיע בו ביום ממקום מושבו בחדרה לספק בקרית גת כדי לחתום על המחאה. המשיב פנה אל המבקשים בתהייה מדוע הוא לא התבקש לחתום על ההמחאה במשרד ב"כ המבקשים - ובתגובה הוגשה הבקשה הנוכחית.
עוד צוין כי בחשבון הבנק של החברה היתה ביום 13.3.13 יתרה בסכום של כ-1,600 ש"ח בעוד שהוא התבקש באותו יום לחתום על המחאות בסכום כולל של כ-95,000 ש"ח. ביום 15.3.13 הועבר סכום של 30,000 ש"ח לחשבון החברה. גם בכספים אלה אין די כדי להביא לפירעון ההמחאות שהמשיב התבקש לחתום עליהן.
המשיב מתנגד לבקשה לחתום על "שיקים פתוחים". זאת, כאשר קיים חשש כי ההמחאות - כולן או חלקן - יחזרו והמשיב יאלץ לעמוד בפני סיכון של תביעה אישית נגדו. המשיב הוסיף כי חרף כל האמור לעיל, הוא הסכים לחתום על המחאות בסכום כולל של 26,000 ש"ח - היתרה הצפויה לעמוד בחשבון החברה ביום 20.3.13.
המועד להגשת תשובת המבקשים הוארך לבקשתם עד יום 3.4.13. אף על פי כן - לא הוגשה תשובה כאמור עד מועד כתיבת שורות אלה, ולכן ההחלטה ניתנת בהעדר תשובה.
דיון
מכוח הסכמה בין הצדדים, נדרשת חתימתו של המשיב על המחאות של החברה. אינני סבורה כי יש מקום לבטל הסכמה זו, חרף הקושי הברור שהיא מסבה. עיון בטענות בבקשה הנוכחית, מעלה כי הקשיים במקרה דנן אינם נובעים מהתנהלותו של המשיב דווקא. המבקשים עצמם מקשים אף הם על ההתנהלות המשותפת שהם נדרשים לה - הן מאחר שהם מבקשים מהמשיב לחתום על שיקים ללא כיסוי, והן משום שהם מבקשים ממנו להגיע למשרדים של ספקים של החברה כדי לחתום דווקא שם על המחאות.
כל עוד לא ישכילו הצדדים למצוא פיתרון אלטרנטיבי (הסכמה על מינוי מנהל מיוחד בעל זכויות חתימה, או כל פיתרון מוסכם אחר), יהיה עליהם להוסיף ולהתנהל בדרך שנקבעה ביניהם, קרי השיקים של החברה ייחתמו גם על ידי המשיב.
יצוין כי אינני מקבלת את עמדתו של המשיב, ואינני סבורה כי מן הראוי כי המשיב יימנע מלחתום על המחאות רק משום שלגישתו המבקשים מפרים את ההחלטה מיום 24.7.12. כל עוד החלטה זו לא בוטלה - על שני הצדדים לפעול בהתאם לה. אם לאחד הצדדים יש טענות בהקשר זה, עליו לפנות לבית המשפט - כפי שהמשיב אכן עשה, ובית המשפט יורה לצדדים כיצד לפעול.
יחד עם זאת, מתגובת המשיב עולה כי חרף עמדתו המקדמית לפיה הוא נמנע מלחתום על המחאות לאור ההפרות הנטענות של המבקשים את ההחלטה מיום 24.7.12, הרי בפועל הוא הסכים לחתום על המחאות בגובה היתרה הקיימת בחשבון החברה, ולא מעבר לכך. ואכן, אין מקום לכפות על המשיב לחתום על המחאות בסכומים העולים על היתרה הקיימת בחשבון החברה - דבר שעלול כמובן לחשוף אותו לתביעות אישיות.
עוד יש לציין כי המבקשים לא הבהירו מדוע הם דרשו מהמשיב להגיע אל ספק של החברה שמשרדו מצוי בקרית גת כדי לחתום שם על המחאה- כאשר ניתן היה לעשות זאת במיקום אחר - נוח יותר למשיב. העובדה כי המשיב חייב לצרף את חתימתו על שיקים, אינה מחייבת כמובן את המשיב להגיע לכל מקום שהמבקשים יציינו כדי לעשות זאת, ועל המבקשים לרכז את ההמחאות שהם מבקשים כי ייחתמו, ולאפשר למשיב לחתום עליהן במשרדי בא כוחם.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי דין הבקשה הנוכחית להידחות.
המשיב יוסיף לחתום על המחאות בהתאם להסכמת הצדדים ולהחלטה מיום 24.7.12 ולהחלטה מיום 31.12.12, כל עוד תהיה בחשבון החברה יתרה שתאפשר את פירעונן.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בגין הבקשה הנוכחית בסכום כולל של 2,500 ש"ח, וזאת - ללא קשר לתוצאות ההליך.